נוני עיוני

בגיל 88 גייזי צפריר נזכר במבצע חיסול של קולונל מצרי בעזה, שבו לקח חלק בראשית דרכו בשב"כ. הוא מגלה שביתו של חאפז, מושא החיסול, חיה בלוס אנג'לס ומחליט לכתוב לה מבלי לספר לה על חלקו בפרשה. כך מתחיל מסע חקירה אישי של גייזי בפרשת הסיכול הממוקד הראשון שהנהיגה ישראל ברצועת עזה בשנות ה-50. הוא נפגש עם חבריו למבצע החיסול ומגלה מידע חדש ומערער. רגע לפני שיהיה מאוחר מדי, הוא מחליט לעשות עוד מהלך אחרון, לספר לביתו של חאפז כל מה שהוא יודע על המוות של אביה, אולי כך יצליח להשקיט את מצפונו.

הילד

אבינועם וברק, אב ובנו מהקיבוץ שליד רצועת עזה, עומדים כל אחד בפני סבב קרב נוסף בדרכו. בעוד אבינועם מתעקש להמשיך בשגרה ובעבודתו בשטח, ברק מתקשה לעצום עיניים ולהמשיך כרגיל. לילה אחד, ברק מגיע לנקודת רתיחה ואבינעם נאלץ לספוג את הלהבות.

התזמורת

הסרט מביא לראשונה את סיפור תחנת הרדיו "בית השידור הישראלי", שהפכה להיות קול ישראל בערבית. עם קום המדינה ועליית היהודים מארצות ערב, הייתה תחנת הרדיו כר פעילות אקטיבית ללוחמה מודיעינית ופוליטית כנגד מדינות ערב בשנות ה-40, ה-50 וה-60. לכאורה זאת הייתה תחנת רדיו ששידרה חדשות ושירים בערבית, אך בפועל השידורים שימשו את הממשל לתעמולה, לוחמה פסיכולוגית, שינוי דעת הקהל בארצות ערב והפעלת סוכנים דרך קודים שהושתלו בתוך השידורים. עד מהרה הפכו השידורים לאיום האימתני ביותר שהסעיר את שליטי העולם הערבי. והשדרנים בה כונו על ידי תחנות הרדיו המתחרות جوقة الدعاية دار الاذاعة الاسراىيلية, תזמורת התעמולה של בית השידור הישראלי.

האוסוויץ

זה כמה עשורים שלוס אינה יוצאת מפתח דירתה. מדי לילה חוזר חלום הבלהות שבו היא אינה מצליחה לאתר את ביתה – הדהוד של חוויותיה כילדה יהודייה שגורשה לווסטרברוק בזמן מלחמת העולם השנייה. בתה של לוס, הבמאית ההולנדית אוקה הוכנדייק ("רמברנדט שלי"), משרטטת דיוקן תיעודי מטריד ומרגש של אשה משכילה ושוחרת תרבות, שהשואה הפכה לחלק בלתי נפרד משגרת יומה. הבת נעזרת בהקלטות של שיחות הטלפון ביניהן, ואף מתקינה בדירת האם מצלמות המתעדות אותה מסביב לשעון. מתוך החומרים הללו, הערוכים בקפידה, עולה דמות מרתקת, טרגית אך בעלת חוש הומור חד במיוחד.

לוס אנג'לס דרום

מחזמר-דוקומנטרי על עיירה קטנה שנשארה מאחור ושען אחד שמנסה להחזיר את הזמן שאבד

הכנר במסע להוליווד

הגרסה ההוליוודית של "כנר על הגג" נחשבת לאחד הסרטים המוזיקליים הטובים בכל הזמנים. הדוקומנטריסט האמריקאי דניאל ריים נעזר בקריינות של ג׳ף גולדבלום ולוקח אותנו למסע מרתק בעקבות הסרט, תוך שהוא כולל חומרים נדירים מאחורי הקלעים וראיונות עם הבמאי נורמן ג'ואיסון, השחקן חיים טופול, המלחין ג׳ון וויליאמס ואחרים.

שומרי ים המוות

תוצרת חוץ

איך אומרות שתיקה

לאחר מות סבתה, מוצאת שיר תמונה באלבום משפחתי ישן. בתמונה נראית סבתה ומאחור מצוין באנגלית "שבוע אחרי הפלה". עד אותו יום בו מצאה את התמונה, ידעה שיר רק כי סבתה לא יכלה להרות ולכן אימצה את בנה, אביה של שיר. מרגע זה מחליטה שיר לחזור לקיבוץ ולשאול שאלות מורכבות מבלי לדעת לאן יובילו התשובות. ברגע מכריע מתוודעת שיר לשושנה, נערה שעלתה מעירק בגיל 16 ונכנסה להיריון מחוץ לנישואים. ככל שמסע הגילוי מתקדם, נחשפת שיר למערכת דיכוי ושליטה גברית בנשים. היוצרת שיר ניומן שוברת את קשר השתיקה בין סיפורן של סבותיה, האשכנזייה והמזרחית, לבין כאב הדיכוי שלה.

ענת גוב, על החיים ועל המוות

ענת גוב, מהמחזאיות המשפיעות של עולם התאטרון, מתכוננת למותה. היא מבקשת מאריק קנלר, סוכן אמנים, לדאוג לעיזבון שלה. בשיחתם המתועדת האחרונה, מתקשה אריק לעכל את ההומור ושלוות הנפש שלה ביחס לסופה הקרב. ענת, שכבר נמצאת בתודעת סוף, מבקשת להוריש לאלה הנשארים אחריה צוואה רוחנית: יש סוף טוב. כמעט עשור לאחר מותה, מנסים קרוביה למלא את החלל העצום שהותירו מילותיה, במילים משלהם. דרך קטעים ממחזותיה ופיסות חיים מעולמה המשפחתי והפוליטי, נכתב תסריט חדש – שבו הגבול בין המחזה למציאות מטשטש.

הפסנתרן מרמאללה

ארבע שנים בחייו של מוחמד "מישה" אלשייך, פסנתרן מוכשר בן 13 מרמאללה - בן לאב פלסטיני ואמא שהגיעה מרוסיה הלומד פסנתר אצל מורה יהודיה בירושלים. מוחמד, החי בין שלוש תרבויות ובין מחסומים וחיילים, מנסה להגשים את חלומו להיות פסנתרן מקצועי וגם להישאר שמח.

ירוסלם

באתיופיה הצמידו להם את כינוי הגנאי פלאשים שפירושו גרים, זרים. בארה"ב העדיפו את המונח Black Jews, בישראל הם יהודי אתיופיה. הם עצמם מעדיפים להיקרא 'ביתא ישראל'.

אלו שנשארו

לאחר ששרד את המחנות, אלדו בן ה-42, רופא במקצועו, חי חיי בדידות בבודפשט. קלרה בת ה-16 גרה, בניגוד לרצונה, עם דודתה הגדולה, נאחזת בתקווה שאביה ואמה ישובו. היא פוגשת את אלדו, ועד מהרה הם מוצאים זה בזה דבר מה שכבר מזמן נעדר מחייהם. אך כשהמעצמה הסובייטית עולה לשלטון בהונגריה, יחסי האב-בת שביניהם זוכים לפירושים מוטעים. הבמאי ברנבאש טוט מציג סרט לירי על כוחה המרפא של האהבה בתוך האובדן והטראומה. "ראינו כל כך הרבה סרטים על מה שקרה לפני השואה ובמהלכה, אך מעטים כל כך הראו לנו את גורלם של אלה שנשארו איתנו, של אלה שחזרו," אמר טוט. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים טלורייד ונבחר כמועמד הרשמי של הונגריה לפרס האוסקר.

מנחם בגין; שלום ומלחמה

אחרי שנים ארוכות בשוליים הפוליטיים מנחם בגין שהועיד עצמו כבר בצעירותו להנהגת ישראל והעם היהודי, מגיע, סוף סוף, אל המטרה הנכספת, ראשות הממשלה. ההתחלה הייתה מבטיחה, תוך חודשים ספורים הוא בעיצומו של תהליך שלום עם האויבת הערבית הגדולה, מצרים. מי שעמד בראשה של מחתרת עברית נרדפת, מוכרז; 'איש השלום', "לא עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים' הוא מבטיח ובעודו נישא על גלי הכבוד הוא ממריא אל-על, גבוה גבוה, עד שהוא מתנפץ בחום העז של מלחמה מדממת, מלחמת ברירה כושלת. חפוי ראש הוא פורש לביתו, "איני יכול עוד" הוא מכריז, יורד מעל הבמה הציבורית, בלי להסביר, בלי לנמק, מותיר לפרשני העתיד את המלאכה.

מורנוב

מתחת לבתיה של שכונת מורנוב בוורשה קבורים הריסותיהם של בתים ורחובות שבעבר שקקו חיים יהודיים. במלחמת העולם השנייה הם היו לב לבו של גטו ורשה. מורנוב המודרנית חיה את ההווה, אך נדמה שמתחתיה עדיין רוחשים החיים שנקברו ונמחקו.

גיבורות

סיפור החברות המיוחד שנרקם בין תמר ומיכל, שתי שחקניות בקבוצת כדורשת נשים חובבנית בתל אביב, בתקופה מאתגרת בחייהן. מיכל במאית הסרט ושחקנית בקבוצה, עוקבת אחרי תמר שמתמודדת עם אלמנות טרייה, בעקבות מותו המפתיע של בעלה מדום לב. מיכל הופכת לעוגן משמעותי בחיי תמר, אלא שאז מתגלה אצלה סרטן, ותמר הופכת לעוגן של מיכל. בתוך אתגרי החיים האלו, מתגבשת קבוצה חזקה של נשים שעולות למגרש ומשאירות את כל הצרות מאחור ונותנות את הכל כדי לנצח, בענף הספורט המשונה ביותר שהומצא אי פעם.

בית

הסרט מתאר אירועים מתקופת מלחמת המפרץ (שהתרחשה כשלוש שנים לפני הפקת הסרט) בבית הוריו של אופק ברמת גן כאשר סבתו באה לשהות איתם בתקופת המלחמה. בין האזעקות והשהיה בחדר האטום בני המשפחה צופים בתמונות המלחמה מעיראק, ומנסים לזהות את בית המשפחה הישן בבגדאד מצילומי האוויר של ההפצצות, ותוך כדי כך מעלים זכרונות על הבית ועל עזיבתו עם העלייה ארצה.

מגידו

מגידו הוא הכלא הביטחוני הגדול ביותר בעולם. בתוכו מתקיים מעין מיקרוקוסמוס של ההוויה הכואבת של שני העמים. גורלותיהם של בני, סוהר קשוח, מפקד מגידו, ועבדל באסט, מנהיג החמאס, שזורים האחד בשני, תלויים באינטרסים משותפים או מנוגדים, הכול כדי להגשים את כמיהתו של כל אחד מהם אל "החופש" שלו. השקפת עולמם המנוגדת מעמתת אותם עם מאבק תמידי. שניהם עוצרים את השעון בתוך המולת שגרת היומיום, החזקה מכל מפה פוליטית, משום שזאת הדרך היחידה לשרוד את שגרת החיים בכלא.

חתונה הפוכה

סיפורם של גברים ונשים מקהילת הלהט"ב, שמסיבות דתיות בוחרים להתחתן בניגוד לנטייתם כדי לציית לחוקי התורה, ולהתקבל בחברה הדתית ובמשפחות שגדלו בהן.

נשכחים

למות בירושלים

צייד הנאצים האחרון

70 שנה לאחר מלחמת העולם השניה, עורך המוהיקני האחרון של ציד נאצים ד"ר אפרים זורוף מסע ציד נגד השעון של פושעי מלחמה נאצים שטרם נלכדו.

הקטנה הנ"ל

רוח דרומית בחוף הילטון

סקייט אוף מיינד

בצאת ישראל לכבוש את ההר

שדך נא!

החיים בקהילה היהודית-אורתודוכסית יכולים להיות כל כך פשוטים: כשאתה מגיע לגיל 20 אתה פשוט מוצא בן זוג ומקים משפחה. אבל ורד, אורטל ודוד כבר בשנות ה -30 לחייהם ועדיין לא נשואים.

קרוע

האם אדם יכול להיות בו-זמנית גם כומר קתולי וגם יהודי שומר מצוות?

יהודי חיובי

מסע בן 15 שנה שבו ליוותה הבמאית רונית קרצנר 4 דמויות של נשים וגברים פולנים קתולים, שגילו יום בהיר אחד שהם למעשה יהודים, דור שני ושלישי לשואה, גילוי שטלטל את עולמם ושינה את מהלך חייהם.

מעבדות לחירות

הסיפור על מאבקם של יהודי ברית המועצות, בשנות ה80, על הזכות לעלות לישראל , הוא סיפור שלמרבה המזל, לא מוכר היום בעולם החופשי. דור שלם של יהודים בברית המועצות לשעבר גדלו תחת משטר קומוניסטי. לא היה להם מושג ש"יהודי" זה לא קללה, אלא לאום. לאחר מלחמת ששת הימים החלו לשאול שאלות ולחפש תשובות. זהו סרט על פעילי עלייה בסתר, על מסורבי עלייה, על תחייה יהודית במקום שלא מאפשר חופש דת, על בתי משפט, בתי סוהר ועוד. נתן שרנסקי מסמל את התקופה בעיני כל העולם.

החוף הנפרד

רק חצי שעת נסיעה מפרידה בין בני ברק החרדית לחוף הים בתל אביב, אך במושגי הצניעות והטהרה מדובר באלפי שנות אור. ובכל זאת, במרכז בועת החילוניות, במפרץ קטן שכל אורכו הוא 500 מטר, אשר כולל בתוכו גם את חוף הקהילה הגאה, מתקיים החוף הנפרד. זהו החוף היחיד בעולם אשר מפריד בין גברים לנשים, ואליו בורחות "חבורת האמיצות" בראשותה של הרבנית רביץ בימי ראשון, שלישי וחמישי. החבורה הן חרדיות מבני ברק אשר מוצאות בחוף עצמאות, חופש ומפלט מחייהן הקשים. עד שיום אחד מנסים הרבנים לסגור להן את גן העדן הפרטי שלהן. מה יעשו החברות האמיצות? האם ייכנעו לתכתיביה הנוקשים של החברה הסגורה שלהן?

ביחד לבד

רוית מקדישה את כל זמנה החופשי לחיבוק תינוקות נטושים. ללא חום ומגע התינוקות העזובים אינם מתפתחים, ואף עלולים שלא לשרוד. היא תמיד קיוותה לילד משלה אך החיים רצו אחרת. ללא זוגיות וילדים, היא חשה צורך להרעיף אהבה על כל מי שהיא יכולה. היא מבשלת מדי יום ארוחות למאות נזקקים וחסרי בית וגורמת להם להרגיש שיש להם לאן לחזור. לקראת גיל חמישים, כאשר שגרת חייה נקטעת בפתאומיות, רוית מוצאת את עצמה נטושה. היא מבינה שלא רק תינוקות זקוקים לחיבוק כדי לשרוד ויוצאת לחפש אחריו.

אין אריות בתל אביב

הרב מרדכי שורנשטיין הגיע לנמל תל אביב ב-1935 עם קוף אחד, ציפורים נדירות וחלום – לפתוח גן חיות בארץ ישראל. הוא פתח חנות חיות בשנקין, ונהג לטייל עם שני גורי אריות ברחובות העיר. מאוחר יותר הקצתה לו העירייה שטח בפרדס העיר, היום כיכר רבין, והוא מונה למנהל גן החיות. בד בבד עם הצלחתו של הגן, היו כאלה שרצו להיפרע ממנו. לאחר שהלינו את שכרו, הרב הרעב לקח מקופאית הגן 3 לירות על חשבון משכורתו. הוא הורחק מגן החיות, מחוסר כל וערירי. זהו משל על תל אביב – עיר של חולמים שהפכה לעיר של עסקנים, ואחר כך לעיר של נדל"ניסטים.

גולדה

חודשים ספורים לפני מותה העניקה גולדה מאיר ראיון לטלוויזיה הישראלית. בתום צילומי הריאיון המשיך צוות האולפן להקליט, ותיעד שיחה אישית וכנה שמעולם לא שודרה. כשהיא מדליקה סיגריה אחרי סיגריה, דיברה גולדה בפתיחות על האירועים שעיצבו את כהונתה כראש ממשלה – מלחמת ההתשה, מחאת הפנתרים השחורים, ימי הכיבוש הראשונים ומלחמת יום הכיפורים. בקטעי ארכיון נדירים ובעדויות של תומכיה ומתנגדיה, מגולל הסרט את סיפור כהונתה של האישה הראשונה והיחידה שהנהיגה את ישראל ובוחן כיצד הפכה מ"אם האומה" ל"אם כל חטאת".

אסתיר פניי

דרך סיפור הגבורה של האדמו”ר מצאנז־קלוזינבורג, שאיבד את אישתו, 11 ילדיו וכל קהילתו, לוקח אותנו “אסתיר פניי” למסע תיעודי אל נקודת המפגש בין האמונה היהודית לשואה. עם סיפור מרתק שטרם סופר, דוברים כריזמטיים וחומרי ארכיון ובזכות הבימוי הבטוח והמוקפד התוצאה היא סרט מסקרן, שבמרכזו שאלות היסוד הנוגעות לאמונה באל בזמן ואחרי השואה.

קינג ביבי

הביוגרפיה של בנימין נתניהו רצופה אינספור הופעות תקשורתיות שעזרו לו לבצר את מעמדו. עשרים שנה לפני המופע הנשיאותי של דונלד טראמפ, נתניהו הבין את הרווח הפוליטי הנובע מהתעמתות מתמדת עם התקשורת ופנייה ישירה לציבור. בעזרת חומרים ארכיוניים מהופעותיו לאורך השנים, "קינג ביבי" סוקר את עלייתו לשלטון: החל בימים שבהם כיכב כמומחה לטרור בטלוויזיה האמריקאית של שנות ה-80, דרך התוודותו בשידור חי על פרשת הקלטת הלוהטת, ועד שהשיג שליטה מלאה ברשתות החברתיות והפסיק כמעט להעניק ראיונות לתקשורת הישראלית. מאולפן אחד למשנהו, ביבי הפך מאחת התקוות הגדולות של הפוליטיקה הישראלית למנהיג מעורר מחלוקת שרבים בארץ רואים בו מושיע, ואחרים – פוליטיקאי שלא יבחל בדבר כדי להיאחז בשלטון.

הממלכה המופלאה של פאפא אלייב

סיפורה של משפחה בוכרית, מוזיקלית ומפורסמת שעלתה לישראל מטג'יקיסטאן, הנשלטת ע"י הסבא הפטריאכלי, הכריזמטי והשתלטן – פאפא אלייב.

המרפא הפצוע

ד"ר דן פיליפ, קרימינולוג, מטפל לאורך שנים בעברייני מין ובעובדי תעשיית הזנות. חייו המקצועיים מזמנים אותו למפגשים אינטנסיביים עם הרוע, השיגעון וחוסר הגבולות. דן טוען שהיחס של החברה לעברייני מין מלא בצביעות ומונע מפחד מלפגוש את הסטייה שקיימת עמוק בכל אחד מאיתנו.

מתנחלת

איריס זכי, במאית תל אביבית, נוחתת בלב ההתנחלות תקוע כדי לנסות ולשוחח לראשונה עם האנשים שגרים בעבר השני של הקו הירוק.

פניקס

פניקס בן 32 גדל בקהילת האפריקאים העבריים בדימונה. כשהיה בן 3, אביו גורש לארה"ב, ומאז מספרים בדימונה שפניקס קיבל את הקללה. הפוסט טראומה עדיין חזקה אבל פניקס חולם להיות מאושר.

המראה של השמש

תמר אריאל גדלה במושב דתי בדרום הארץ, בעולם רווי ערכים יהודיים וציוניים ובבית שאפשר לה ללכת בנתיב שלה. לאחר ששרתה שנתיים בשרות הלאומי, היא התגייסה לצבא והייתה לנווטת הקרב הדתייה הראשונה בחיל האויר הישראלי. בסתיו 2014, לאחר תקופה עמוסה של לוחמה במבצע צוק איתן, תמר יצאה להתאוורר בטיול לנפאל. כשתמר וקבוצה של ישראלים ותיירים מכל העולם, הגיעו לפסגת האנפורנה, הם נקלעו לסופת שלגים בלתי צפויה ונאלצו להיאבק על חייהם מול פגעי הטבע.

מסכת פאה

דרך מסע אישי ומשפחתי בענייני נשים – נישואים, גירושים, שידוכים, כיסוי ראש וחיי משפחה – מתעדת רחל את עולמן של נשים חרדיות.

המחברות של אליש

במשך 57 שנים כתבה אלישבע רייז ז"ל יומנים ל 7 ילדיה, זה היה מפעל חיה. רק לאחר מותה מצאו ילדיה את היומנים, עתה הם פותחים את היומנים בפעם הראשונה וקוראים את תיעוד חייהם, לאחר שכל חייהם לא קיבלו נשיקה או חיבוק מאימם.

ילדי פרא

מאחורי דלת פלדה במקלט ישן בירושלים נחבא סטודיו קטן לאנימציה. בכל שבוע נפגשים בו נערים, דור שני לאמנים-מהגרים ממוצא רוסי, ויוצרים במיומנות מרשימה קרנבל צבעוני של מפלצות ורעידות אדמה.

זכרו את בגדד

בן גוריון, אפילוג

במעמקי הארכיון נמצאו גלגלי פילם 35 מ"מ ובהם ראיון מצולם בן שש שעות, שמעולם לא הוקרן, עם דוד בן־גוריון, אחד המנהיגים הגדולים בהיסטוריה המודרנית. השנה היא 1968, בן־גוריון כבר בן 82, חמש שנים לפני מותו וחמש שנים לאחר שהתפטר במפתיע מראשות ממשלת ישראל.

חפיפה

במספרת נשים ערבית-נוצרית בחיפה, התקינה הבמאית איריס זכי סט צילום מעל כיור החפיפה. תוך שהיא חופפת את שיערן, שוחחה איריס עם לקוחות המספרה – ערביות ויהודיות – על פוליטיקה, היסטוריה ואהבה.

הוטליין

סרט ערבית

חנה ארנדט

מבצע חתונה

לנינגרד, 1970. קבוצת יהודים מנסים לחטוף מטוס ריק כדי לברוח לישראל ונתפסים על ידי הקג"ב. הם נשפטים בעוון בגידה במולדת ושניים מהם מקבלים גזר דין מוות. 45 שנה לאחר מכן הבמאית ענת זלמנסון-קוזניצוב, חושפת דרך מסע אישי את סיפור הוריה, הנחשבים לגיבורים בעולם החופשי, אבל ברוסיה עדיין מכונים "טרוריסטים".

הכינור של ג'ו

מקווה שאני בפריים

הבמאית מיכל בת-אדם הקדימה את זמנה ואיתגרה את תעשיית הקולנוע הישראלית. בזמן צילומים לסרטה החדש, 'מקוה שאני בפריים' מתעד את המאבק המשותף שלה ושל בעלה הבמאי משה מזרחי להמשיך ליצור למרות הגיל המבוגר והפניית העורף של הממסד.

גלי הדף

3 סיפורים על 3 משפחות שחיות עם תוצאות המלחמה ופיגועי הטרור יום יום.

ספורים

ספורים הוא מסע אחר מגוון עדויות של ניצולי שואה, המתעד את המעמד האובייקטיבי בו קיבלו הניצולים את המספר ואת רצף האירועים והחוויות בכניסה לאושוויץ. הגיבור הוא למעשה הקעקוע של המספר, מהותו והתגלגלותו לאורך השנים, מ1940 ועד היום.

בובה ממוכנת

הישראליות החד פעמית של רביקוביץ שזורה בשיריה. שירתה חושפת את סערות נפשה, שנעה בין רצון להיות מעורבת בכל עניין פוליטי ומוסרי, לבין בדידות גדולה.

הארץ שמעבר להרים

יומן מסע בן 10 ימים של ניר ברעם הסופר בשטחים הכבושים, שנועד לבדוק אם הרעיון עליו גדל של שתי מדינות לשני עמים רלוונטי והאם יש איזשהו סיכוי לשלום ולהסדר בין ישראל לפלשתין

לפני שהרגליים נוגעות בקרקע

דפני ליף בת ה 25 עוברת לגור באוהל במחאה על מצב הדיור. האקט הסימבולי הופך לתנועת מחאה אדירה שמטלטלת את עולמה של דפני מהיסוד. בפרספקטיבה של חמש שנים היא עושה חשבון נפש עם האירועים המכוננים בחייה.

הפצוע הסורי

הסרט מספר את סיפורם של הפצועים הסורים, הרופאים, והאחיות בביה"ח נהריה, שם המציאות עולה על כל דמיון, מפגישה ומחברת אויבים, מראה את פניה האכזריות של המלחמה המתחוללת בסוריה, ומושיטה קרן אור של אופטימיות במציאות מדממת.

שלושה אחים ומערה