תסתכל, עוד מעט לא תראה כלום

כשהיה אדריכל צעיר הוא תכנן בניינים לאורכה ולרוחבה של ישראל. כיום הוא לא זוכר מכך דבר, ובכל זאת מרגיש צורך להמשיך וליצור. בגיל 95 הוא כבר לא מסוגל לשרטט, אז בכל בוקר הוא מגיע למשרד כדי לצבוע חוברות ילדים עם עפרונות צבעוניים. ברוך משולם, יחד עם רעייתו גילה, הקימו בשנות השישים משרד אדריכלים, ובנו מאות מבנים. עם הידרדרות הדמנציה של ברוך, נכדם מתחיל לתעד את הקריסה הבלתי נמנעת של סבו וסבתו, של מפעל חייהם, של ביתם ושל הזוגיות היפה שטיפחו במשך 65 שנים.

בת האמן

היא מבקרת בתערוכה של צייר מפורסם במוזיאון תל אביב. האיש בפורטרטים הוא אבא שלה, אבל מעטים יודעים זאת. כשפניו המצוירות מביטות בה מכל פינות החדר, עולה בה תחושה חזקה של היעדר. איך מצלמים היעדר?

קרוע

האם אדם יכול להיות בו-זמנית גם כומר קתולי וגם יהודי שומר מצוות?

הכינור של ג'ו