עוד נחזור לרקוד

פסטיבל מוזיקה של צעירים החוגגים ערכי שלום, חופש ואהבה בטבע הופך לזירת טרור אכזרית וחסרת רחמים, שמותירה אחריה הרוגים, חטופים וניצולים מצולקים. השורדים משחזרים את האירוע כל אחד מנקודת מבטו, ויחד הם עדות נצחית של תום, נעורים ויופי, שנגדעו באחת.

מקועקעים לכל החיים

סיפורה של שורדת מסיבת הנובה ואמנית קעקועים, המשתמשת במחט כדי לרפא את הפצעים שנשארו פתוחים מאז השבעה באוקטובר.

מאסטר- סיס

אחותי הקטנה, רחלי, היא אמנית הכלואה בסטודיו שלה, כל תכשיט שלה הוא "מאסטר-פיס" שנטמן במגירה, לא נענד ולא נמכר. כאשר בגילוי-לב היא משתפת אותי בתחושות-שיתוק וייאוש קיומי, אני משכנעת אותה להעמיד דוכן בשוק-האומנים בתל-אביב, ומציעה להתלוות אליה עם המצלמה. עבורי זו הזדמנות להשתחרר מעיסוקי האובססיבי ב"טינדר" אליו התמכרתי מאז גירושיי, בחיפושיי אחר בן-הזוג הרהוט, הספורטיבי והמושלם. במסענו המשותף מתעורר זיכרון משולש-אהבים ישן המאיים לטלטל את שתינו בשנית. בשפה קולנועית המתכתבת עם תכשיטיה של רחלי, נבחן כוחו של קשר-האחיות, האם ביכולתו ליצור שינוי תבניות, להתמודד עם סודות-העבר ובחירות-חיינו?

תסתכל, עוד מעט לא תראה כלום

כשהיה אדריכל צעיר הוא תכנן בניינים לאורכה ולרוחבה של ישראל. כיום הוא לא זוכר מכך דבר, ובכל זאת מרגיש צורך להמשיך וליצור. בגיל 95 הוא כבר לא מסוגל לשרטט, אז בכל בוקר הוא מגיע למשרד כדי לצבוע חוברות ילדים עם עפרונות צבעוניים. ברוך משולם, יחד עם רעייתו גילה, הקימו בשנות השישים משרד אדריכלים, ובנו מאות מבנים. עם הידרדרות הדמנציה של ברוך, נכדם מתחיל לתעד את הקריסה הבלתי נמנעת של סבו וסבתו, של מפעל חייהם, של ביתם ושל הזוגיות היפה שטיפחו במשך 65 שנים.

המעורר

"המעורר" הוא סרט מסע של הבמאי רנן שור בעקבות סבו, הרב אברהם הלר, גיבור הקרב על צפת במלחמת השחרור. מסע בין "העגלה המלאה" לבין "העגלה הריקה", בין דתיות לחילוניות, בין אמונה דתית לאמונה קולנועית. צפת מול תל אביב. דו קרב. בקשר המכתבים האפי (1990-1965), דורש הרב מנכדו שינטוש את דרכו כקולנוען צעיר, יחזור בתשובה, ויהיה לו בן ממשיך. כשהנכד לא נענה למשאלות סבו, מבקש הסב ערב מותו – "תעשה עליי סרט!" באפילוג – הבמאי משנה את שמו וזהותו במשרד הפנים לרנן שור הלר, ויוצא לביים בסמטאות צפת את סצנת "המעורר", שכתב סבו בערוב ימיו בשבחי צפת.

כרוב

סמוך לשבת זוג דתי חוזר הביתה ממחלקת יולדות בלי תינוק. האישה האבלה זקוקה לעלי כרוב כדי ליבש את החלב שמכאיב לה. וגם לתמיכה רגשית מהבעל שבוחר להדחיק. הבעל יוצא לחפש כרוב ומוצא פתח לגאולה ותיקון.

נוני עיוני

בגיל 88 גייזי צפריר נזכר במבצע חיסול של קולונל מצרי בעזה, שבו לקח חלק בראשית דרכו בשב"כ. הוא מגלה שביתו של חאפז, מושא החיסול, חיה בלוס אנג'לס ומחליט לכתוב לה מבלי לספר לה על חלקו בפרשה. כך מתחיל מסע חקירה אישי של גייזי בפרשת הסיכול הממוקד הראשון שהנהיגה ישראל ברצועת עזה בשנות ה-50. הוא נפגש עם חבריו למבצע החיסול ומגלה מידע חדש ומערער. רגע לפני שיהיה מאוחר מדי, הוא מחליט לעשות עוד מהלך אחרון, לספר לביתו של חאפז כל מה שהוא יודע על המוות של אביה, אולי כך יצליח להשקיט את מצפונו.

אור פנס יחיד

על אספלט של חניון דיירים בתל־אביב ללי עוברת תקיפה מינית. ערה, אך לא מסוגלת להזיז עפעף, היא מביטה באור שבוקע מפנס הרחוב. למחרת ללי מתעוררת למציאות שהיא מסרבת לקבל.

הילד

אבינועם וברק, אב ובנו מהקיבוץ שליד רצועת עזה, עומדים כל אחד בפני סבב קרב נוסף בדרכו. בעוד אבינועם מתעקש להמשיך בשגרה ובעבודתו בשטח, ברק מתקשה לעצום עיניים ולהמשיך כרגיל. לילה אחד, ברק מגיע לנקודת רתיחה ואבינעם נאלץ לספוג את הלהבות.

החלום האירופי

סיפורן של היצירות הגזולות במשיכת מכחול קולנועית - אימייל ובו רשימה של יצירות אמנות גזולות ממלחמת העולם השנייה, מוציא שני נכדים לשתי משפחות יחד עם עורך דין גרמני שלחם בוורמאכט למסע חיפוש סוחף הלוקח אותם אחורה וקדימה בזמן, לעולמם התרבותי והאמנותי של יהודי ברלין טרום מלחמת העולם השנייה אל החלום האירופאי ושברו.

יומני גולדה- הותר לפרסום

במלאת 50 שנים למלחמת יום הכיפורים, הסרט חושף לראשונה את יומני הלשכה של ראש הממשלה גולדה מאיר מהמלחמה. הסרט בבימויו של יריב מוזר ובהובלת העיתונאי דני קושמרו מציג עשרות מסמכים המתארים את המהלכים בלשכה ואת הרגעים הקטנים שבנו את ההחלטות הגדולות של המלחמה. היומנים לא משאירים מקום לספק – בניגוד לדימוי ולמיתוס על הכישלון שלה, גולדה מאיר ניהלה את המלחמה ביד רמה, הצליחה לשכנע את ארה"ב לשלוח סיוע צבאי, שלמעשה הציל את ישראל, והביאה לניצחון במלחמה – על אף המחיר הכבד. העובדות מראות שגולדה לא נכשלה ולמעשה שורת ההישגים של המלחמה אפשרה שנים לאחר מכן את השלום עם מצריים.

פוליקר, הילד שבי

בסדרת מפגשים מתועדים, באופן פתוח ובאינטימיות נדירה ושוטפת, ללא זכר לגמגום, פוליקר, הזמר האהוב שחגג 70 לא מכבר, מעז לגלות. להביט אל חייו. זהו מבט פנימי ישיר ויפה, גדוש קבלה עצמית כפי שלא נראה בעבר.

הבשורה על פי יהודה

דרמה גדולה על אהבה ,בגידה ובוגדים – סרטו של דן וולמן על פי סיפרו של עמוס עוז שמואל עובר לגור בביתו של גרשום .בבית מתגוררת עתליה אלמנתו היפה והמהפנטת של מיכה, בנו היחיד של גרשום שנפל במלחמה. גרשום חרד מכך ששמואל ישבה בקסמיה של עתליה. מיכה ואביה של עתליה שאלתיאל אברבנאל הם נפקדים נוכחים בבית. שאלתיאל, התנגד להקמת מדינה יהודית ו לשפיכות דמים שתביא ויצר קשרים עם המנהיגות הערבית, שנראו בעיני הישוב אז כבגידה. העבר קיים בבית יותר מאשר ההווה וכבליו הם המסגרת התוחמת את סיפור אהבתם של עתליה ושמואל.

זיכרונות מבן גוריון

פרויקט תיעודי ייחודי המבוסס על עדויות מצולמות עם האנשים שהכירו את דוד בן-גוריון מקרוב. המאבטח שלו, המזכירה, הביוגרף, הנכדים ועוד רבים, נזכרים באישיותו, שגרת יומו והרגליו של ראש הממשלה הראשון של ישראל. חמישה סרטים תיעודיים קצרים בבימויו של יריב מוזר (בן-גוריון, אפילוג): "איש קטן גדול", "הבית בתל אביב", "קיבוץ שדה בוקר", "אני יהודי תחילה" ו-"פולה". בהשתתפות: פנינה בוכבינדר, נאוה בכרך, יריב בן אליעזר, מושי בן אליעזר, מיכאל בר זוהר, דליה גורן, זאב זיוון, יהודה חשאי, אהרלה טמיר, חמי כהן, שרה מלצר, שמואל סרצ'נסקי, אביבה פופר, אהרלה שרף ומושיק תאומים.

שלושתנו

זוג חרדי צעיר, הורים לילד אוטיסט, נלחמים על מקומו של בנם בחברה. הם חולמים על החיים החדשים שימצאו מחוץ לגבולות הקהילה הסגורה, עבור החלום הזה הם מוכנים לסכן הכול.

שורשים באוויר

“שורשים באוויר” מביא את סיפורם של ילדים שגדלו בבסיסי חיל-האוויר בשנות ה 60 וה-70, בשיכון אזרחי מוקף בבסיס צבאי רוחש פעילות בו שרתו אבותיהם, ילדות מוגנת בגדר וש.ג. עם תחושת חופש וביטחון אין סופי, אך חשופה לעולם מיליטריסטי, עמוס באירועים דרמטיים וטרגיים שהשפיעו על גורלם של הילדים- ילדות בצל המלחמות.

התזמורת

הסרט מביא לראשונה את סיפור תחנת הרדיו "בית השידור הישראלי", שהפכה להיות קול ישראל בערבית. עם קום המדינה ועליית היהודים מארצות ערב, הייתה תחנת הרדיו כר פעילות אקטיבית ללוחמה מודיעינית ופוליטית כנגד מדינות ערב בשנות ה-40, ה-50 וה-60. לכאורה זאת הייתה תחנת רדיו ששידרה חדשות ושירים בערבית, אך בפועל השידורים שימשו את הממשל לתעמולה, לוחמה פסיכולוגית, שינוי דעת הקהל בארצות ערב והפעלת סוכנים דרך קודים שהושתלו בתוך השידורים. עד מהרה הפכו השידורים לאיום האימתני ביותר שהסעיר את שליטי העולם הערבי. והשדרנים בה כונו על ידי תחנות הרדיו המתחרות جوقة الدعاية دار الاذاعة الاسراىيلية, תזמורת התעמולה של בית השידור הישראלי.

קירשנבאום

שבע שנים לאחר מותו הפתאומי של מוטי קירשנבאום, ממייסדי הטלוויזיה הישראלית, יוצא כנען בנו לשוטט בין הקלטות, הסרטים והאלבומים בארכיון שהשאיר ומספר את סיפור חייו המרתק. החל מלימודיו באמריקה בשנות השישים, צוות הקמת הטלוויזיה, עורך מבט הראשון, סרטי הדוקו והכתבות, דרך ניקוי ראש והסאטירה, הגשש החיוור, ועד סרטי הטבע ולונדון וקירשנבאום. בין קולו המזוהה של מוטי המלווה את הסרט, קולו של אבא, מביע כנען את קולו שלו – את התחושות והרגשות שליוו אותו כל חייו, מהילדות ב- ״בית הטלוויזיה״ בירושלים, את היותו חייל לא מוצלח במיוחד לאב ציוני, ובכלל, על החוויה האישית כבן לאב כזה מוכשר ומפורסם.

הפרטיזן עם מצלמת הלייקה

סיפורו של מונדק לוקביצקי, מפקד קשוח בן 22, יהודי יחיד במחתרת "ארמיה קריובה" הפולנית. בנו שמעון גילה את קורותיו רק אחרי מותו, כשבמקביל נחשפו בפניו נסיבות החיים המצמררות של אמו הפרטיזנית חנה ברן, ואיתן ההבנה לקשר החיים שנכפה על הוריו. הסרט מורכב מסצנות הווה עם הבן, סטילסים מונפשים שצילם האב ודוקומנטים דוממים הקשורים לאם. במקביל נשמעות עדויות מפי דמויות שונות המעניקות רובד נוסף לסיפור המשפחתי המורכב. כך נשזר סיפור שואה בעל עוצמות אנושיות יוצאות דופן, שהשלכותיו ניכרות בהוויה הישראלית, בליווי דוקומנטים נדירים שתיעד מונדק במצלמתו.

בת האמן

היא מבקרת בתערוכה של צייר מפורסם במוזיאון תל אביב. האיש בפורטרטים הוא אבא שלה, אבל מעטים יודעים זאת. כשפניו המצוירות מביטות בה מכל פינות החדר, עולה בה תחושה חזקה של היעדר. איך מצלמים היעדר?

הומבויז

סמואל ואייזק הם פליטים דרום־סודנים בני 18 שגדלו בישראל וגורשו ממנה. במחנה באוגנדה שאליו חולצו מהמלחמה בדרום־סודן , אמיר שדה, מוזיקאי ישראלי וחצי מהצמד "אמיר ובן", מגיע לפנימייה שבה הם חיים ומקים בה אולפן הקלטות כדי להגשים להם חלום.

לרפא געגועים

בגיל 30 נוסע ארטיום עם אביו לרוסיה כדי להכיר את סבתו – מסע שישנה את חייו. זוכה פרס הסרט הטוב ביותר של פסטיבל הקולנוע ירושלים 2022.

לוס אנג'לס דרום

מחזמר-דוקומנטרי על עיירה קטנה שנשארה מאחור ושען אחד שמנסה להחזיר את הזמן שאבד

משפט הבנקאים

באוגוסט 2014 יצא עו"ד ברק כהן למאבק בראשי המערכת הבנקאית. הרעש הציבורי שעורר הקמפיין הובילו את ראשי הבנקים, הפרקליטות והמשטרה לנסות לעצור את ברק וחבריו בכל מחיר. ברק וחבריו הפכו את האישומים נגדם לאישום חריף כנגד הבנקאים.

העיר האחרת

סרט התבגרות אינטימי בו מתעדת ליבי, סטודנטית לצילום, את ארבעת חבריה הטובים - קבוצת אמנים צעירים בעיר התחתית בחיפה. עם השנים, חוסר היציבות בחייהם מעלה שאלות על הצלחה, הרס עצמי ועל המחיר היקר של חלומות.

הכנר במסע להוליווד

הגרסה ההוליוודית של "כנר על הגג" נחשבת לאחד הסרטים המוזיקליים הטובים בכל הזמנים. הדוקומנטריסט האמריקאי דניאל ריים נעזר בקריינות של ג׳ף גולדבלום ולוקח אותנו למסע מרתק בעקבות הסרט, תוך שהוא כולל חומרים נדירים מאחורי הקלעים וראיונות עם הבמאי נורמן ג'ואיסון, השחקן חיים טופול, המלחין ג׳ון וויליאמס ואחרים.

שומרי ים המוות

איך אומרות שתיקה

לאחר מות סבתה, מוצאת שיר תמונה באלבום משפחתי ישן. בתמונה נראית סבתה ומאחור מצוין באנגלית "שבוע אחרי הפלה". עד אותו יום בו מצאה את התמונה, ידעה שיר רק כי סבתה לא יכלה להרות ולכן אימצה את בנה, אביה של שיר. מרגע זה מחליטה שיר לחזור לקיבוץ ולשאול שאלות מורכבות מבלי לדעת לאן יובילו התשובות. ברגע מכריע מתוודעת שיר לשושנה, נערה שעלתה מעירק בגיל 16 ונכנסה להיריון מחוץ לנישואים. ככל שמסע הגילוי מתקדם, נחשפת שיר למערכת דיכוי ושליטה גברית בנשים. היוצרת שיר ניומן שוברת את קשר השתיקה בין סיפורן של סבותיה, האשכנזייה והמזרחית, לבין כאב הדיכוי שלה.

ענת גוב, על החיים ועל המוות

ענת גוב, מהמחזאיות המשפיעות של עולם התאטרון, מתכוננת למותה. היא מבקשת מאריק קנלר, סוכן אמנים, לדאוג לעיזבון שלה. בשיחתם המתועדת האחרונה, מתקשה אריק לעכל את ההומור ושלוות הנפש שלה ביחס לסופה הקרב. ענת, שכבר נמצאת בתודעת סוף, מבקשת להוריש לאלה הנשארים אחריה צוואה רוחנית: יש סוף טוב. כמעט עשור לאחר מותה, מנסים קרוביה למלא את החלל העצום שהותירו מילותיה, במילים משלהם. דרך קטעים ממחזותיה ופיסות חיים מעולמה המשפחתי והפוליטי, נכתב תסריט חדש – שבו הגבול בין המחזה למציאות מטשטש.

התזמורת עם הכלים השבורים

מנצח מבריק, שלושה מלחינים מחוננים ומאה נגנים בחזרות לקראת מופע משונה - סימפוניה לכלי נגינה שבורים.

שדך נא!

החיים בקהילה היהודית-אורתודוכסית יכולים להיות כל כך פשוטים: כשאתה מגיע לגיל 20 אתה פשוט מוצא בן זוג ומקים משפחה. אבל ורד, אורטל ודוד כבר בשנות ה -30 לחייהם ועדיין לא נשואים.